מסמך נדיר ומסקרן שאנו חושפים היום לראשונה ויטלטל לא מעט מהנחות היסוד בציבור החרדי: מודעה רשמית של המועצה המקומית בני ברק משנת תש"ט חושפת מציאות אחרת לחלוטין מזו המוכרת כיום, מציאות שבה העיר החרדית השתתפה באופן פומבי ורשמי בציון יום העצמאות.
המודעה, שנכתבה בלשון חגיגית ומזמינה, קוראת לתושבי בני ברק להשתתף באירועי "חגיגת יום העצמאות" בעיר, ואף מטילה עליהם חובה ברורה לקחת חלק פעיל בציון היום.
וכך נכתב במודעה המקורית:
"חגיגת יום העצמאות בבני-ברק!
ביום שלישי ד' אייר תש"ט (3.5.49) בשעה 8 בערב יתקיים מצעד חגיגי של כל הארגונים המקומיים בהשתתפות צבא ההגנה לישראל, ובחסותו של נשיא המועצה המקומית.
המצעד יצא מהכניסה הראשית שליד כביש פ"ת – ת"א ויעבור את רחוב ר' עקיבא.
מוטלת חובה על כל תושב להניף דגל לאומי על ביתו מיום שלישי בערב ובמשך יום רביעי.
כל התושבים מוזמנים בזה להשתתף במצעד הנ"ל ולחוג את יום העצמאות ברוב פאר ובהתאם להוראות
המועצה המקומית בני ברק."
הפרסום, שנראה כיום כמעט בלתי נתפס בעיניים חרדיות, מציג עיר שמזוהה כיום עם הסתייגות עמוקה מציון "יום אידם", אך אז, בראשית ימי המדינה, פעלה אחרת לגמרי. לא רק השתתפות, אלא יוזמה רשמית, קריאה פומבית ואפילו חיוב תושבים להניף דגלים.
האירוע עצמו, על פי המודעה, כלל מצעד חגיגי בהשתתפות כלל הארגונים המקומיים ואף כוחות צה"ל, דבר שממחיש את רוח התקופה והאווירה הציבורית ששררה אז גם בתוך ערים בעלות צביון דתי מובהק.
כפי שידוע בשנים הראשונות לקום המדינה, הקו הציבורי טרם התחדד כפי שהוא מוכר כיום, והיחס לאירועי המדינה, כמו גם בתוך הציבור החרדי, היה מורכב, משתנה ולעיתים אף מפתיע.
החשיפה הזו מציבה מראה היסטורית מרתקת: בני ברק של תש"ט, עיר חרדית שמזמינה את תושביה לחגוג את יום העצמאות "ברוב פאר", אל מול בני ברק של היום, שמובילה קו שונה לחלוטין והדבר היחיד שעושים כיום בעירייה, זה לתלות דגלים ברחבי העיר.
